המפה מבוססת על מיקום משוער של ספק האינטרנט לפי כתובת ה‑IP, ואינה מציגה מיקום GPS מדויק.
מספר מזהה ייחודי שמוקצה למכשיר שלך ברשת, ומאפשר לשרתים לדעת לאן לשלוח בחזרה את הנתונים שביקשת. כתובת ה-IP הציבורית שמוצגת כאן היא זו שמזוהה כלפי חוץ — לרוב כתובת הראוטר או ה-NAT של ספק האינטרנט, לא של המכשיר הבודד.
כתובת IPv4 בנויה מארבעה מספרים כמו 203.0.113.5, ומרחב הכתובות שלה כמעט אזל. כתובת IPv6 ארוכה יותר ומכילה מקטעים הקסדצימליים, ומספקת מרחב כתובות עצום שמייתר את הצורך ב-NAT.
ה-IP הפרטי (כמו 192.168.x.x) קיים רק בתוך הרשת המקומית שלך ולא נראה מבחוץ. ה-IP הציבורי, שמוצג בעמוד זה, הוא הכתובת שדרכה הראוטר שלך "יוצא" לאינטרנט, ושדרכה שרתים מזהים את המקור.
ה-ISP יודע לשייך את ה-IP הציבורי שלך לחשבון שלך, ולכן יכול לזהות את הפעילות ברמת החיבור — גם אם לא רואה את תוכן התעבורה המוצפנת (HTTPS). שימוש ב-VPN מחליף את ה-IP הנראה כלפי חוץ, אך לא תמיד מסתיר אותו מהספק עצמו.
VPN יוצר מנהרה מוצפנת בין המכשיר שלך לשרת מתווך, כך שהאתרים שאתה גולש אליהם רואים את ה-IP של השרת ולא את שלך. זה מסתיר את המיקום הגלוי כלפי חוץ, אך לא הופך אותך לאנונימי לגמרי — חברת ה-VPN עצמה כן רואה את התעבורה שלך.
שרת פרוקסי מעביר את הבקשות שלך דרכו, כך שהיעד רואה את ה-IP של הפרוקסי במקום שלך — דומה במטרה ל-VPN, אך בדרך כלל בלי הצפנה מלאה של כל התעבורה, ולכן פחות מגן על פרטיות ויותר משמש לעקיפת חסימות גיאוגרפיות או ניתוב תעבורה ברמת אפליקציה בודדת.
NAT מאפשר למספר מכשירים ברשת הביתית לשתף כתובת IP ציבורית אחת, על ידי תרגום כתובות פנימיות (כמו 192.168.x.x) לכתובת החיצונית של הראוטר. Port Forwarding הוא חריג מכוון ל-NAT: הגדרה בראוטר שמפנה תעבורה נכנסת בפורט מסוים למכשיר ספציפי ברשת הפנימית, בדרך כלל לצורך אירוח שרת.